בדיוק כמו שמה שיש במקרר של אחרים תמיד נראה טעים יותר, ככה גיליתי היום כשהייתי אצל אחותי שגם האינטרנט של אחרים מעניין יותר. בין צווחות התפעלות מחמישים סרקופגים עתיקים שנמצאו לאחרונה במצרים, לניסיון לחפש את הפומה שנמצאת בצילום אבל אף אחד לא מצליח לגלות אותה מרוב שהיא מסווה את עצמה טוב – גיליתי שפיל ספקטור הלך לעולמו השבוע. שוב הבנתי כמה אני לא מחוברת ל'מה שקורה', והאמת, אני כבר די אוהבת את זה שאני לא מחוברת. אבל בכל זאת – פיל ספקטור.
המוזיקאי המטורף הזה שמצד אחד עבד עם הביטלס ועם לאונרד כהן ועם לנון, האיש שהמציא את ה-wall of sound, ובמובן מסוים גם את נוסחת הפופ – ומצד שני ישב עד שלשום איזה עשרים שנה בכלא על רצח כוכבנית בלוס אנג'לס - אל תתפסו אותי במילה, זה לא שיעור, ואני נראית הרבה יותר ידענית ממה שאני באמת, אבל ככה הגדרתי אותו כל פעם שסטודנט צעיר בסדנאות ובקורסים שלי שאל אותי עליו.
לפני איזה עשר שנים למדתי שלושה סמסטרים אצל עמית הכט, מרצה שאני בחיים לא אשכח כי ההרצאות שלו היו זריקה שבועית של השראה. לקורס שלו קראו 'פרספקטיבות מוזיקליות', שזה במילים פשוטות 'תולדות המוזיקה'.
זה היה בבית ספר MUZIK, זכרונו לברכה. שם העברתי את הקורסים הראשונים שלי בכתיבה, ופתאום הבנתי שיש לי פה הזדמנות גם ללמוד קצת, אז זכיתי ליהנות מעמית הכט. כשהוא הגיע לפיל ספקטור, הוא דיבר עליו במונחים של באך. הוא אמר שכמו שיש את המוזיקה כפי שהייתה עד באך, ואז את המוזיקה כפי שהפכה להיות מאז באך, ככה זה גם עם פיל ספקטור.
עמית סיפר לנו שפיל ספקטור המציא את נוסחת שיר הפופ המושלם ואשכרה נתן לנו את הנוסחה. יש לי את זה כתוב (יש לי כל דבר כתוב, גם שבעים ומשהו שיעורי נהיגה הפכו אצלי לספר כתוב ומצויר, בחיי). אני לא יודעת אם זה באמת היה ככה, אבל זה היה סיפור נורא יפה ועמית יודע לספר אותם בצורה הכי מעוררת השראה.
אני כמעט בטוחה שכשהוא סיפר לנו על ה-WALL OF SOUND הוא הביא כדוגמה את השיר הזה ששמתי פה, Be my baby, שספקטור עשה עם The Ronettes
Comments