חיפוש

#האדם מחפש משמעות

כשהייתי בהיריון קראתי כתבה במוסף שהוקדש כולו לקואוצ'ינג. דפדפתי בין הנושאים וכשהגעתי לקואוצ'ינג קריירה עצרתי. המשפט הראשון היה, 'אם אתה מחפש מהו הייעוד שלך...' - והלב שלי התחיל לדפוק חזק יותר. הייתי אז בת שלושים ושבע, הוצאתי אלבומים, הנחיתי תכניות שוות בטלוויזיה, אבל עם כל זה, משהו במילה הזו "ייעוד", במשפט בכתבה של מוסף ראש השנה, גרם לי להבין שאני מחפשת את זה.




המשפט כולו היה: 'אם אתה מחפש מהו הייעוד שלך, עצום את העיניים, חשוב במה היית מוכן לעסוק כל חייך גם אם לא היו משלמים לך שקל, ושם נמצא הייעוד שלך.'. הייתי אז באמבטיה, שכחתי לציין, הנחתי את כוס היין בצד, וכמו ילדה טובה עצמתי את העיניים, שאלתי את עצמי את השאלה הזו, וישר עניתי, 'טקסטים'. כמה דקות אחר כך יצאתי כמו ארכימדס שזועק 'אאוריקה', וניסיתי לא להרטיב מידי את הטלפון כשצלצלתי לאמא שלי. "מצאתי את הייעוד שלי!", בישרתי לה בהתרגשות, והיא, שעדיין לא לגמרי התאוששה מהייעוד הקודם שלי ענתה לי, 'יופי, טליקה', בעייפות מסוימת.




כל כך הרבה דברים קרו מאז, והמכתב הזה של סדנת שלישי ערב שסיימה היום הוא אחד מהרגעים שבהם אני מרגישה שאני חייבת לספר את זה, קודם כל לעצמי. אילנית, אברהם, טלי, עמית, מיכל, נעמי וציון, עשיתם אותי מאד גאה בעצמי. אני מודה לכם 🙏

פוסטים אחרונים

הצג הכול